840 צפיות
מונשמים א'
מורידים אותי בכניסה , מול השער הגדול
אליעזר גולדין הוא אמר , בחור צעיר זקן שחור
צועד , במורד העצים , גיטרה על הגב
יודע שיכאב.
אחות יהודיה מחייכת בנימוס ,
חדר 19 היא אמרה , מבעד לאיפור , הנמס
בוא תיכנס.
נכנס , מתבונן סביבי , כמעט ומסתובב , יושב , לא מכוון
מביט בו בחמלה , מנגן.
האקורד הראשון שיצא לי , הזיז לו את כל הפרצוף
מקשיב למילים ששפכתי , שקיבלו משמעות חדשה ללב העצוב
בעיניים רטוב.
מנגן ומתרגש , מרגיש כאילו יש
קהל צמא שמבקש , להפסיק להיענש , לרוץ לאור
ולגמור.
שיעול קצר , איש מבוגר ,שוכב מאחורי , גופו נמצא
פנים לא כוחות , צער השנים
הניכרות.
איך עד עכשיו לא הבחנתי , ממשיך לנגן תצלילים
יהושוע אזולאי אני קורא , כמה עברת בחיים
שהגעת עד לכאן
מיטה גדולה שלט קטן.
מנגן ומבקש , לשמוח במה שיש
ואפילו שקשה , ונדמה שהוא נוטש
לחפש תאור
לא לגמור
אחות ערביה , פתאום נכנסת עם עיניים נוצצות
אל תפסיק לנגן היא מבקשת , יש כאן אלהים במחשבות
של השירים
ממש יפה , כל כך נעים
יוצא , חושב לעצמי , י"ז בתשרי
יום הולדתי.
מילים ולחן , עודד ישראל
צולם והוקלט , החדר בפרדס -שרון שמה
https://www.facebook.com/odedisraelmanshari/?ref=ts&fref=ts
https://www.facebook.com/hovathalvavot?ref=ts&fref=ts