1,615 צפיות
לחן: יזהר שאבי
מילים: פיוט מר' יהודה בן-שמואל אבן-עבאס.
פיוט הנאמר על ידי עדות המזרח בראש השנה לפני תקיעת שופר.
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ;
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ;
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה;
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה;
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה;
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה;
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק;
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק;
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק;
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק;
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר;
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר;
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר;
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר;
עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר;
אוֹר הַרְּאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר;
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר;
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר;
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה;
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה;
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה;
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה;
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה;
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה;
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה;
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא;
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ;
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ;
קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ;
וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ;
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל;
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל;
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל;
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל;
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה;
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה;
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה;
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה;
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי;
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי;
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי;
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפָרִי;
וֶאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה;
אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה;
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא;
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה;
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם;
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם;
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם;
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם;
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה;
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה;
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה;
(בשבת: וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָהּ לִתְרוּעָה);
וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה;
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;