תיאור

#צמאה
#לכה_דודי

מילים : ר' שלמה לוי אלקבץ
לחן : חב"ד

הפקה מוזיקאלית עיבוד ובס - נאור כרמי
גיטרות - עמית יצחק
תופים - אסף זמיר
כלי הקשה - רוני עברין
פסנתר קלידים וקולות - אליה גבאי
עוד וקאנון - אלעד גבאי
מיקס - נאור כרמי
מאסטרינג - Aran Lavi - TanTan Studio
קליפ מילים - יעקב אסרף
תמונה - שי תמיר

*לכה דודי*

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה

לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה

יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה

בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה

בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא

**********************
אחד מפיוטי השבת המוּכרים והאהובים הוא 'לכה דודי', הנאמר בתפילת קבלת שבת ביום שישי בערב. כתב אותו במאה השש-עשרה המקובל רבי שלמה אלקבץ, שנולד בסלוניקי ונסתלק בצפת.
בקריאה פשוטה, הפיוט הזה מהלל את השבת, וקורא לנו לצאת לקבל את פניה, כחתן היוצא לקבל את פני הכלה. אך למעשה זה פיוט שנכתב על אדני הקבלה, והוא צופן בתוכו סודות עמוקים, ומתאר את עליית העולמות הרוחניים ביום השבת.
משום כך קבע גדול המקובלים, האר"י ז"ל, כי יש להכליל את הפיוט הזה בסידור התפילה, ובכוח סמכותו הגדולה נתקבל הדבר בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים כאחד.
בפיוט הזה כלולים גם מוטיבים עזים של נבואות הגאולה. אנו קוראים לשכינה הקדושה – "קומי צאי מתוך ההפכה, רב לך שבת בעמק הבכה" – דיי לך לשרות בגלות. הגיע הזמן לצאת לגאולה.
לכנסת ישראל אנו קוראים: "התנערי מעפר, קומי! לבשי בגדי תפארתך, עמי!". זו קריאה ליהודים להתנער מן העפר והאבק שמכסה את האוצרות שבתוכם. ללבוש את בגדי התפארת האמיתיים שלנו. להיות מי שהננו באמת. וזה יקרה "על-יד בן-ישי בית הלחמי" – משיח צדקנו, נצר לדוד המלך, שנולד בבית לחם (הביטוי "יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי" מופיע בשמואל-א טז,א).
המשיח מוזכר שוב בבית שלפני האחרון, הנפתח במילים "ימין ושמאל תפרוצי". הפייטן שאב כאן השראה מהפסוק בישעיה (נד,ג) "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי". המשיח מכוּנה כאן "איש בן פרצי", כי הוא יהיה מצאצאי פרץ, בנו של יהודה, וכמו-כן יפרוץ את גדרות הגלות ויביא גאולה לעם ישראל ולעולם כולו.

צמאה מפגיש מבצעים ויוצרים חדשים ומרעננים עם ניגוני חב״ד מסורתיים. עד כה השתתפו באלבומים השונים היוצרים והזמרים אביתר בנאי, נתן גושן, חנן בן ארי, דוד דאור, רמי קליינשטיין, קובי אוז, קובי אפללו, ישי ריבו, שלמה גרוניך, אמיר דדון, עידן רפאל חביב, יונתן רזאל, שולי רנד, אריאל זילבר, אברהם פריד, שי צברי ועוד. את כל ארבעת האלבומים הפיק ועיבד נאור כרמי.
האלבום השישי בסדרה יצא רק בעוד שנה, אולם בהפקת צמאה כבר מתכוננים לפסטיבל צמאה השנתי שיתקיים גם השנה כבכל שנה בי"ט כסלו! במתכונת שונה ומרעננת.

תגיות