תיאור

בריכות מים ומזרקה מפוארת בנות 1500 שנה, כותרת עמוד אופיינית לנחלות מלכי הבית הראשון, ומטבע כסף נדיר-מהקדומים שהתגלו בסביבות ירושלים:

חפירות ארכיאולוגיות בפארק עין חניה, שבגן הלאומי עמק רפאים, חשפו ממצאים מרשימים וחשובים
הבוקר (ג') ייחנך הפארק, שבתחומי הגן לאומי נחל רפאים בירושלים, בטקס נטיעות חגיגי במעמד השר להגנת הסביבה, ירושלים ומורשת, ראש העיר ירושלים, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, מנכ"ל רשות הטבע והגנים ומנכ"ל רשות העתיקות

מערכת בריכות גדולה ומרשימה מהתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה), שבר כותרת עמוד בסגנון אופייני למבנים ולנחלות של מלכי הבית הראשון, ומטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה, מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים:
ממצאים מרשימים וחשובים מתקופת בית ראשון ומהתקופה הביזנטית נחשפו בחפירות רשות העתיקות באתר עין חניה שהתקיימו בשנים 2016-2012, כחלק מהקמת הפארק. החפירות, שמומנו על ידי הרשות לפיתוח ירושלים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, לוו בעבודות שימור ופיתוח של מינהל השימור של רשות העתיקות.
את החפירות ניהלו הארכיאולוגים אירינה זילברבוד ויעקב ביליג מרשות העתיקות, בהנחייתו של ארכיאולוג מרחב ירושלים, ד"ר יובל ברוך.
הבוקר נחנך האתר בטקס נטיעות בהשתתפות השר להגנת הסביבה ירושלים ומורשת זאב אלקין, ראש העיר ירושלים ניר ברקת, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים אייל חיימובסקי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין ומנכ"ל רשות העתיקות ישראל חסון.
לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "גולת הכותרת של החפירה היא בריכת מים גדולה ומרשימה מהתקופה הביזנטית. בריכה זו נבנתה במרכזו של מתחם גדול, למרגלות כנסייה שעמדה במקום. מסביב לבריכה נבנו שדרות עמודים מקורות (סטווים), אשר מהם התאפשרה כניסה אל אגפי מגורים". לדברי זילברבוד, "קשה לדעת למה שימשה הבריכה - האם להשקיה, לרחצה, לנוי, או אולי כחלק מטקסי הטבלה שנערכו במקום לציון אירוע דתי". מי הבריכה התנקזו דרך רשת של תעלות מים אל מבנה מפואר ומיוחד במינו, הראשון מסוגו המוכר בארץ -מזרקת מים (נימפאון).
נראה כי ההתיישבות באזור עין חניה החלה ימי הבית הראשון, ויתכן שגם קודם לכן. הממצא הבולט מתקופה זו בחפירה, הוא שבר של כותרת עמוד בסגנון "פרוטו יוני"- סמל אומנותי אופייני למבנים ולנחלות של מלכי הבית הראשון, אשר מעטר היום את פניו של מטבע 5 ₪ הישראלי. כותרות דומות התגלו בעיר דוד בירושלים, שהיתה בירת ממלכת יהודה, וברמת רחל, שם נחשף אחד מארמונות מלכי יהודה. וכן בשומרון, מגידו וחצור שהיו ערים ראשיות בממלכת ישראל. לדברי הארכיאולוגים, קיימת אפשרות שגם האתר בעין חניה היה נחלה ממלכתית בימי הבית הראשון.
לאחר חורבן הבית הראשון, חודשה ההתיישבות באתר, במתכונת של בית אחוזה שיושב על ידי יהודים. הממצא הבולט ביותר מתקופה זו, הוא מטבע כסף נדיר מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים - דרכמה שנטבעה באשדוד על ידי השלטון היווני, בין השנים 420 ל-390 לפסה"נ.
המטבעות, כלי החרס והזכוכית, הרעפים ואבני הפסיפס הצבעוניות מהתקופה הביזנטית שנחשפו בחפירות, העידו על כך שבתקופה זו (מאות 6-4 לספירה) הגיע המקום לשיא פריחתו. לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים: "להערכתנו, חלק מהפרשנים הנוצריים המוקדמים, זיהו את עין חניה


כמקום שבו התרחשה הטבלתו לנצרות של "הסריס מכוש", כפי שמופיעה בספר 'מעשי השליחים' (מעשה
השליחים, ח': 2640)". לדברי ד"ר ברוך, "הטבלתו של הסריס על ידי פיליפוס הקדוש הנוצרי, היא מפרשיות המפתח בהתפשטות הנצרות, ולכן זיהויו של מקום הטבילה העסיק את המלומדים לאורך דורות רבים ומהווה מוטיב שכיח באמנות הנוצרית. לא פלא אם כך, כי חלק משטחו של האתר נמצא גם כיום בבעלות נוצרית ומהווה מוקד לקיומם של טקסי דת, הן על ידי הכנסייה הארמנית (בעלת השטח) והן על יד הכנסייה האתיופית".
בשנים האחרונות בצעו הרשות לפיתוח ירושלים, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות בעין חניה עבודות שימור ופיתוח, שהניבו אתר מהיפים והמרשימים שנעשו, המשלבים ארכיאולוגיה, נוף קדומים, וחוויה ייחודית למבקרים.עבודות השימור נעשו על ידי צוות המשמרים של מינהל שימור ברשות העתיקות, ובראשם המשמר פואד אבו -טאעה, בתכנונם של האדריכלים אבי משיח ויהונתן צחור. במסגרת העבודות, שוקמו מערכות המים העתיקות והן חזרו לתפקד. המעיין המקורי שהזין את הבריכה שנתגלתה בחפירות, יבש עם השנים, ומאמצים רבים הושקעו על מנת להעביר את מי המעיין הקיים היום, לצורך הזנת הבריכות. במהלך העבודות נחשפה במקום נביעת מים נוספת מתחת לקשת האבן המרשימה, וסביבתה שומרה כפינת שכשוך רדודה.
תשומת לב רבה הושקעה בשיקום מבנה המזרקה (הנימפיאון) המרשים. המבנה שוקם ונוקה, ובחזית הושלמו אבניו על פי צילומים ואיורים היסטוריים המציגים אותו בשלמותו.

תגיות