תיאור

היום הגיע יהודי לבקש בבהילות ברכה לאחת מבני משפחתו היושבת על המשבר וסיבוך בלידה, הרב הגיש לאותו יהודי חתיכה קטנה של שוקולד ואמר לו לברך "שהכל" בכוונה.

לאחר שאותו יהודי בירך ואכל את השוקולד הוא מיד שאל, הרב מברך אותה לרפואה?
והרב השיב לו בדבר שניראה בהתחלה כבדיחה... הכל תלוי במתיקות של השוקולד, ושאל השוקולד היה מתוק?
וכאשר אותו יהודי השיב שאכן השוקולד היה מתוק הרב אמר לו, נו... אמרת בעצמך שיהיה רפואה...
ואותו יהודי עמד משתומם מה הקשר בין השוקולד המתוק לבין הרפואה שנצרכת ברגעים אלו, ואז זכינו לשמוע מעט מעט מהנהגת הצדיקים אף שלכאורה הדברים ניראים לא מובנים.
והסביר הרב, הרי נאמר בפסוק "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת פרק יא פסוק ז).
אתה אמרת 'מתוק' ונאמר "ומתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש", ובשמש יש את כל הרפואות שבעולם (כמבואר בחז"ל אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם - תלאה הקב"ה בגלגל חמה")
לכן שאתה אמרת שהשוקולד מתוק, אמרת בעצמך שיהיה רפואה.
והמשיך הרב ובירך בזכות "ומתוק האור" ופרש"י אורה של תורה, יהיה רפואה שלמה וניסים... (ומעניין לציין שבאותו הזמן למד מו"ר הרב שליט"א עם תלמידו ר' ניסים ביטון).

תגיות