236 צפיות
"עלינו לשבח" - זה הסיום של כל תפילה ותפילה.
בשחרית אנחנו מסיימים את התפילה גם ב"קטורת", ובמנחה אנו אומרים אותה לפני תפילת שמונה עשרה.
בקטורת נאמר "שמהם מכניס כהן גדול מלא חופניו ביום הכיפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים" – על ידי הקטורת יום הכיפורים מתפשט על פני כל ימות השנה.
אתה לוקח את ריח הקטורת ומעביר אותה לכל השנה ומכליל את כל השנה ביום הכיפורים.
על יום הכיפורים נאמר "הסר השטן", "השטן" עולה שס"ד וכידוע יש בשנה שס"ה ימים, על יום הכיפורים נאמר "ימים יוצרו ולו אחד בהם" שביום הכיפורים אין השטן שולט.
בזמן שאומרים בכל ימות השנה קטורת, אתה מעביר את הכח של ביטול השטן ביום הכיפורים לכל השנה כולה!
ו"עלינו לשבח" – אותו אומרים בתוך תפילת העמידה בראש השנה, שם זה הכי מודגש.
"עלינו לשבח" מגלה את מלכות ה', ולכן בראש השנה שאז עוסקים בעיקר לגלות את מלכות ה', אז נעשית "עלינו לשבח" חלק מהתפילה ולא רק לאחר התפילה.
וזה אומר שאתה בכל יום לאחר התפילה אומר "עלינו לשבח" אתה בעצם ממשיך ומפשיט את ראש השנה על כל השנה כולה.
"עלינו לשבח" ו"קטורת" – הם ממשיכים את קדושת הימים הנוראים על פני כל השנה כולה.