תיאור

האדמור מאמסטרדם

אקורדים:
Em, Am, D

מילים:

בסוף חיפשתי התחלה, הרבה לפני מה שה-יה, וזה מכה בך פתאום, מוצא את עצמך מתגעגע להיום.
פתאום קורים דברים משונים, הכל נפתח, את כל השיגעונות אני מקפל יפה ושם בפח.
מנקה מאבק דברים טובים שבי, ששכחתי, מנסה לזכור מחדש, לאן אני הולך ומאין באתי.
רוצה לחזור לאותו מקום. שורשי. אל אותו אחד שידע עליי עוד לפני שהייתי אני.
אבל עכשיו שאני חושב על זה, אני לא אני אני השיר. ואני רוצה לברוח מכל מה שחשוך לי, להגדיל את מה שמאיר.
אני לא רוצה לרדוף אחרי גושי בשר וממון, איך שופכים אמת גם מאחורי גיטרה ומיקרופון? אבל האמת היא כמו מוזיקה אי אפשר לזייף את זה ועכשיו מה שנשאר לכל השאר זה רק לטעום מזה.

אני לא מתכוון להיכנס לשיגעון הדפוק הזה של העולם, לרדוף אחרי כסף ומכוניות ולהתחנף לבני אדם. לא תכניסו אותי לתוך כל המשחק המעוות הזה, מצידי שיצחקו כולם ויגידו: "מי זה המשוגע הזה?" כי משוגע זה ההפך מנורמלי וכמו שמאיר אמר "נורמלי כזה ממש לא בא לי..." מה נראה לי? איך כמעט חשבתי שכדאי לי? טוב, מאז שאני קטן השדרן בטלוויזיה כל יום חפר לי. ילד זה לעולם של חולמים! צא כבר לעבוד! ותעביר לנו את הכסף ואם לא זה נקרא למרוד! אז וואלק עכשיו אני מורד, תקראו לי צ'ה גווארה, פורש כנפיים לשמיים תישארו אתם עם כל הבררה. כי יש חיים אמיתיים יותר מעבר לכל השיגעון הזה, יש שמחה ויש שלום ויש את כל מה שיוצא מזה, מחכה שנים לאנשים שיצטרפו וישברו, את זה ואני לא אפסיק לשיר עד שגם אתם תקלטו כבר ותצאו מזה.

כי באמת יש דבר כזה שאפשר עוד להרגיש, גם אחרי דרך ארוכה של מסע כל כך מתיש, אפשר להניח את הראש תחת איזה עץ ולשחרר, ואז אתה תופס שאתה משחרר אתה תופס יותר...

תגיות