תיאור

קרב משמר העמק התרחש בין התאריכים 4 באפריל עד 15 באפריל 1948. בין כוחות ערביים של "צבא ההצלה" ולוחמים מקומיים, בפיקודו של פאוזי אל-קאוקג'י, לבין כוחות מגיני קיבוץ, הפלמ"ח, 'אלכסנדרוני', 'כרמלי' ו'גולני'. זהו קרב מפנה במלחמת העצמאות, השתנתה המגמה לפעול בדרך של מגננה בלבד. מכאן ואילך, פעלו כוחותינו במתקפה על האויב, בהתאם למוגדר בתוכנית ד'. הקרב התנהל במקביל לקרבות לירושלים במבצע 'נחשון'.
הקיבוץ ממוקם באזור אסטרטגי שעם כיבושו היה מאפשר לערבים גישה וחסימה לואדי מילק ולכביש חיפה ג'נין.
בעקבות החלטת כ"ט בנובמבר 1947, החלו יריות לעבר הקיבוץ ועל הדרכים הסמוכות לו. מגיני המשק ערכו אימונים ועסקו בהתבצרות. בסוף מרץ 1948, חל משבר השיירות, שהיווה נקודת שפל מצד כוחותינו.
ההתקפה על הקיבוץ:
את ההיערכות הצבאית במשק הכתיב המא"ז יהודה יבזורי (לובקה) והעריך בפני המפקדה הנפתית שהערבים ינסו לכבוש את משמר העמק, כדי להשתלט על ציר הכביש ולהתחבר לחיפה, אולם הנפה לא קיבלה את דעתו.
עמדות בטון, 13 במספר מחברות בתעלות קשר ביניהן. המשק תירגל מצבי הגנה וכל אחד ידע את מיקומו בעת הצורך.
ב- 4 באפריל 1948, הבחינו הרועים של המשק בריכוזי צבא ערבי בעמק מנסי שכלל גם תותחים, כמו כן, דווח על הצבת מרגמות על 'הר הגעש הקטן', הוכרז מצב חירום, הגברים הלוחמים נכנסו לעמדות ולתעלות והילדים, הזקנים והנשים למבני הבטון.
אש תותחים נפתחה בשעה 16:50, יחד עם אש מהמקלעים של המשוריינים וכן ירי מרגמות. חלק מהפגזים החטיאו ופגעו באבו-שושה. ירי זה גרם לשני הרוגים, אם ובתה הקטנה וכן אדם זקן שנפצע ומת מאוחר יותר מפצעיו. נגרם נזק רב למבני המשק. המגינים ירו פגזי מרגמות וכתוצא ממנו נעצרה התקפת הערבים, אם כי חלק מהלוחמים הערבים הצליחו לחתוך את גדרות הקיבוץ.
בחשיכה, נסוגו הערבים והפוגת הלילה נוצלה להתארגנות מחדש. בלילה הגיעו כ – 120 לוחמים של 'גולני' בפיקודו של מאיר עמית שהצטרפו למגינים בעמדותיהם. למחרת ב- 5 באפריל, הגיעה שיירת אמבולנסים בסיוע של הבריטים ופינו את הפצועים.
ב- 7 באפריל הגיעה יחידה בריטית והציעה הפסקת אש ל – 24 שעות, בדיעבד התברר שהפסקת אש זו הייתה ביוזמת קאוקג'י שהפעיל את הבריטים. חברי הקיבוץ קיבלו את ההצעה וזו נוצלה לפינוי הפצועים והילדים. במקביל, הגיעה הספקה של חומרי ביצורים ואספקה.
לאחר 24 שעות, הגיעו הבריטים שוב וביקשו להאריך את הפסקת האש אולם חברי הקיבוץ בראשות "ועדת המצב" לא הסכימו לכך. בדיעבד התברר שקאוקג'י רצה להפריש חלק מהכוח לטובת הקרבות בדרך ירושלים.
התקפת הנגד:
יצחק שדה נתמנה לפקד על הכוחות באזור וקבע את מפקדתו בג'וערה. שדה החל בריכוז הכוחות שנמנו קודם לעיל. קאוקג'י הזניח את אגפיו, כשהוא תקף בחזית צרה את המשק.
שדה נמנע מהתקפות ישירות על 'צבא ההצלה', משום שהיה להם יתרון בכוח האש. כל ההתקפות של כוחותינו נערכו בלילה, למול התנגדות קלה והוכתרו בהצלחה. לעומת זאת, הערבים נהגו לתקוף באור יום.
ב- 8 באפריל החלה התקפת הנגד כשבסיס ג'וערה משמש כנקודת יציאה של הכוחות.
9 באפריל:
בבוקר כוחותינו תקפו את כפר אבו-שושה ולפנות ערב נטשו אותו, לאחר שהרסו את בתיו.
כוח 'גולני' שכבש את הכפר אל-עוביה א-פוקא נלחם קשה בקרב צמוד שכלל זריקת רימונים. הכוח ביקש לסגת, אולם לא נענה. בעקבות תשישות, נסוג הכוח שתפס את הכפר אל-עוביה, לאחר שהרסו את בתיו.
באותו היום, חזר דן לנר לפקד על הגדוד הראשון.
בצהרי ה- 10 באפריל חזר 'צבא ההצלה' להמטיר אש על המשק, הן ממקלעים והן מתותחים. במקביל, הגיעו 50 פועלים של 'סולל בונה' והחלו בחיזוק הביצורים.
החל מה- 13 באפריל, כוח תגבור הגיעו מאזור ירושלים בעקבות בקשתו של קאוקג'י. בנוסף ביקש קאוקג'י מהגדוד הדרוזי ברמת יוחנן לתקוף בגזרתו כדי להקשות על המגינים היהודים בכל הגזרה. אולם אלה הצטרפו למלחמה רק ב- 16 באפריל.

בליל ה- 11-12 באפריל נכבשו הכפרים אבו-שושה ואבו-זריק. תושבי הכפרים נמלטו, דרומה משם, הכפר אל-כופרין נמצא נטוש.
באותו לילה גם הגיע נשק ותחמושת לג'וערה, שהגיע מצ'כיה. היה זה נשק ותחמושת אחידים שהקלו על תפעול וירי.

ב- 12 באפריל, פלוגת פלמ"ח בפיקודו של ישעיהו גביש תפסה את 'הר הגעש' ו'הר הגעש הקטן', ששלטו על אל-עוביה א-פוקא. מחלקה מהפלוגה הסתערה על הכפר בחיפוי של יתר הכוחות וכבשה שוב את הכפר.
'צבא ההצלה' הגיב בהפגזה ואח"כ בהתקפת נגד חזקה מדרום לאותם משלטים, האויב הגיע עד לטווח של זריקת רימונים אולם נהדף מספר פעמים.
הלחץ הערבי גבר אחה"צ, נערכו מספר הסתערויות, אך כולן נהדפו, בערב הן פסקו.
בלילה שוב נסוג הפלמ"ח מהמשלטים שתפס. כוח ערבי שוב תפס את 'הר הגעש', אולם כשיצא לעברו כוח מהקיבוץ הוא נסוג ממנו.
באותו היום נסוגו כוחות 'צבא ההצלה' והחלה מנוסת ערבים מכל כפרי הסביבה. בתי הכפרים פוצצו וכל האזור נשאר נקי מערבים.

אחרית דבר:
לראשונה כבשה 'ההגנה' יישובים ערביים ושטחים מחוץ לתחומי היישוב העברי. היה חסר בכוחות חיל מצב שיחזיקו באזורים שנכבשו. עד סוף מאי השתלטו כוחות 'גולני' על כל האזור כולל צומת מגידו.
הקרב במשמר העמק ובמסגרת 'מבצע נחשון' היו נקודות מפנה משמעותיות והן שיפרו את המורל בהיבט החברתי והצבאי ביישוב.
לכוחותינו היו 19 הרוגים – 5 תושבי הקיבוץ, 10 מהגדוד הראשון, 2 מחטיבת 'כרמלי', 1 מחטיבת 'גולני', ו- 1 מחטיבת 'אלכסנדרוני'.
אבדות הערבים מוערכות בכ- 100 הרוגים ועוד מאות פצועים.

זיכרון והנצחה:
נוכל לראות בסרטון את האנדרטה הגדולה על 'הר הגעש'. עם שמות החללים שנפלו במלחמת העצמאות.
אל האנדרטה ניתן להגיע מהשביל היוצא מבסיס ג'וערה וכן באמצעות הכביש הפנימי של הקיבוץ, דרכו אפשר ל'טפס' עם הרכב. נדרש לתאם פתיחת שער חשמלי עם הקיבוץ, שלו יכולת לעשות זאת באמצעות הפלאפון.
מבקש להודות לכל הצופים והעוקבים בעזרתכם אנו יכולים להפיץ את המידע ולהעביר את הערכים עליהם התבססו והגנו לוחמי תש"ח.

תגיות