תיאור

קרל נטר היה ממקימי בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, נולד ליד שטרסבורג שבחבל אלזס בצרפת. נטר נמנה עם מקימי "כל ישראל חברים" - אליאנס, שמטרתו הייתה להקנות חינוך והשכלה על בסיס מודרני בארצות המזרח התיכון לקהילות היהודיות. נטר הגיע לביקור ראשון בארץ ב- 1868, לאחר סקר ומחקר שעשה במקומות הקהילות היהודיות בארץ, הבין את הצורך החשוב והדחוף להקמת בית ספר חקלאי עבורם.
נטר כתב בדו"ח עבור הנהלת "כל ישראל חברים" שרק על ידי עבודת אדמה ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ-ישראל. בעקבות זאת, התקבלה החלטה במוסד לקבל את המלצתו של נטר ולהקים בית ספר חקלאי בארץ. הוא החל במסע של תרומות להקמת ביה"ס, על אף ששלטונות האימפריה העות'מאנית הקשו עליו לקבל את ההיתרים. בתחילה נחצבה מערה ששימשה את נטר ואנשיו כמקום מגורים זמני, עד להקמת המגורים. שמו של ביה"ס ניתן לו בעקבות מועד חנוכתו, לפי הכתוב בפרשת השבוע בספר ירמיהו: "מקווה ישראל ה' עזביך יבושו". פסוק נוסף הוא: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (יד, ח).
על ידי עבודת אדמה ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ-ישראל. על ידי עבודת אדמה ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ-ישראל. היה קושי רב לגייס את התלמידים הראשונים עבור ביה"ס. קשיים נוספים היו מצד יהודים שלא קיבלו את דרכו החדשה, השלטונות העות'מאניים וערביי הסביבה. מאחר וכך, הוא הסכים לקבל תלמידים ברמה נמוכה, תוך הבטחת חייהם בכל התחומים. נטר הקדיש את כל חייו לרעיון של מיסוד ביה"ס. בשנת 1881, נפל נטר מסוסו ונאלץ להגיע ללונדון לטיפול ושיקום, שם המשיך בפעולותיו לקידום המוסד. בשנת 1882 הגיע נטר שוב ל"מקווה ישראל", הוא נפל למשכב בעקבות מחלת כבד קשה ונפטר ב - י"ט בתשרי תרמ"ג (1883). הוא נקבר באדמת "מקווה ישראל", ניתן לראות בסרטון את קברו.
עם הזמן והשנים, מספר התלמידים עלה וביה"ס החל להתפתח בתחום החקלאות, הוקמה משתלה לצמחים והובא לראשונה עץ האקליפטוס מאוסטרליה.
בשנת 1898, הרצל הגיע לביקור בביה"ס, שם גם פגש את הקיסר הגרמני וילהלם השני, יותר מאוחר פגשו גם בירושלים, כדי לקדם את מתן הצ'רטר להתיישבות יהודים בארץ ישראל. במקום פסל גדול המציג את המפגש של השניים. התמונה הנראית בספרים ובאינטרנט הינה "פוטו - מונטאג'" מאחר והצלם לא הצליח לתפוס את שני האישים במצלמה ביחד.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, ננטש ביה"ס, לאחריה נתן הברון רוטשילד את עזרתו למען יתומי המלחמה, הלימודים התקיימו בצרפתית ובמסגרת "מלחמת השפות" הוסכם לעבור ללמד בשפה העברית.
בשנת 1956 נחתם הסכם בין חברת "כל ישראל חברים" לבין ממשלת ישראל לניהול משותף של בית הספר החקלאי. בשנת 1976 נחקק "חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל" ועל פיו "יוסיף לפעול כבי"ס חקלאי לקידום מטרותיו" וכי "אין לשנות ייעוד הקרקעות". בבית הספר, המוגדר כיום כבית ספר ל"לימוד מדעי הטבע הסביבה והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי" לומדים 1,500 תלמידים. המוסד, החולש על שטח של כ-3,000 דונם, כולל בתוכו כיום בית ספר תיכון שש-שנתי חקלאי-חילוני, תיכון חקלאי-דתי ותיכון ישראלי-צרפתי. המקום מכיל אתרים היסטוריים ששומרו, כמו היקב הראשון, בית הכנסת ו"בית קרל נטר". ניתן לראותם בסרטון כמובן.
כבר בתחילת קיומו של ארגון "ההגנה", במאורעות תרפ"א (1921) ולאחר מכן במאורעות תרצ"ו (1936), שימש המקום בסיס ליחידות "ההגנה". בית הספר שימש גם כמרכז אימון והדרכה של הארגון. במערה טבעית, חצובה בכורכר, בימי המנדט הבריטי שימשה המערה מסתור לאימונים בנשק. נעשו בה ניסויים שונים בנשק ובתחמושת.
דוד ליבוביץ, שניהל את בתי המלאכה של בית הספר, ושימש גם מפקד שכונת נווה שלום הסמוכה ליפו, עסק בפיתוח פצצות, רימוני יד ורימוני רובה. בית המלאכה שלו בבית הספר שימש כסדנת ייצור ותיקונים של ההגנה. דוד ליבוביץ יזם ויצר את "הדוידקה" – מרגמה ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. הפגז של הדוידקה עשה רעש גדול כאשר התפוצץ. שימוש הבכורה נעשה על ידי ההגנה ב-13 במרץ 1948, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו, מערבית ממקווה ישראל, והדיה נשמעו היטב בכל רחבי הסביבה.
במלחמת העצמאות לאחר כ"ט בנובמבר, שוכנה במקווה ישראל מחלקת פלמ"ח שהשתייכה ל"פלוגת הקו" בגדוד החמישי, שתפקידה העיקרי היה אבטחת התחבורה מתל אביב לירושלים, לדרום ולנגב. כשהפעולה המוצלחת ביותר הייתה פיצוץ מתחם מבוצר של אנשי חסן סלאמה בבית החרושת לקרח על ידי "פלוגת הקו" בפיקודו של נחום אריאלי ובעזרת כוח מסייע של ה"הגנה" בפיקודו של ישראל טל. הלוחמים יצאו ממקווה ישראל- ואליו גם שבו.
סמוך להכרזת מדינת ישראל, במסגרת מבצע חמץ לכיבוש יפו והשכונה הערבית אבו כביר ופתיחת כביש יפו-ירושלים, שימש בית הספר בסיס ליציאת גדוד 52 מחטיבת גבעתי בניסיון לכיבוש תל א-ריש.
בסרטון נוכל לצפות במספר אתרים: קברו של נטר, בית לבונים והמלאכה, בית קרל נטר, בית הכנסת, פסל מפגש הרצל עם הקיסר, שער ירושלים, עמדת השער והעץ העתיק הבנגלי שנשתל ב- 1888.
תודה לצופים ולתומכים בערוץ הזה, אשמח שתרשמו כמנויים. תודה, אוהב אתכם.

תגיות