תיאור

אנדרטת מח"ל:
אנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) לזכרם של הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות, נמצאת כחצי ק"מ מדרום למחלף שער הגיא בכביש ירושלים ת"א. האנדרטה הוקמה לכבוד למעלה מ- 3,500 מתנדבים שהגיעו מכ-30 מדינות, שבאו ללחום עם היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות. האנדרטה מנציחה 121 לוחמים שנפלו במלחמה.
האנדרטה ממוקמת סמוך לדרך בורמה שבה הובלה אספקה לירושלים במהלך מלחמת העצמאות, לאחר שהדרך אותרה כמעקף בכביש מספר 1. השטח בה נמצאת האנדרטה הינו פארק יצחק רבין
על שני שלטים נקבעו שני ציטוטים, האחד של ד.ב גוריון: "התרומה הגדולה ביותר שיהדות התפוצות תרמה לישראל הייתה אנשי מח"ל". השנייה מדברי יצחק רבין: "הם באו כשהיינו זקוקים להם ביותר".
האנדרטה תוכננה ע"י הפסל ואדריכל הנוף יורם שחם ונחנכה בשנת 1993, לכבוד אירועי 60 שנה להקמת המדינה. האנדרטה שוקמה והורחבה בתכנונו של ראובן ג'ימבשו.
גח"ל - גיוס חוץ לארץ:
אלה הם החיילים שגויסו מקרב היהודים, יוצאי אירופה וצפון אפריקה, שעלו לארץ באותה עת. רובם המכריע היו ניצולי שואה. במסגרת זו נלחמו כ- 20,000 לוחמים, שהיו כרבע מהצבא. הם שולבו ביחידות לוחמות, למרות קשיי הקליטה, מיעוט אימונים וקורותיהם בשואה. רבים מהם נהרגו בעת שהגנו על מדינת ישראל שטרם הספיקו להכיר.
הקשר הראשוני בין יהודי א"י לבין יהודי אירופה היה במפגש בין חיילים יהודים שלחמו בצבאות בעלות הברית, רובם חיילי הבריגדה היהודית - החי"ל, ששירתו בצבא הבריטי. חיילי הבריגדה סייעו לניצולים במסגרת "המוסד לעלייה ב'" וארגון "הבריחה". נפתחו סניפים באירופה ובצפון אפריקה שעסקו בחינוך, אימון הגנתי והעפלה. האימונים היו בסיסיים בלבד.
החיילים שהתגייסו נשבעו אמונים לעלות לארץ, להגן עליה, לפעול בטוהר הנשק ומוכנות ללחימה לכינון עצמאות ישראל.
בגלל המגבלות הבריטיות, העלייה הייתה מוגבלת מאוד, רובה נעשתה באופן בלתי ליגאלי. לאחר הקמת צה"ל במאי 1948, נשלחה משלחת לסניפים ואל המגויסים שפעלה להעלאתם ארצה. שילובם של אנשי גח"ל היה לאחר השלב הראשון של מלחמת העצמאות. הם מילאו את השורות המדולדלות ותגבור כוח הלוחם. רבים מהם השתלבו גם בפלמ"ח, למשל בקרב גדוד באר שבע ובחטיבת הראל. הם השתלבו בחטיבת גבעתי ובחטיבה 7 שנלחמו במבצע בן נון א' בלטרון, ימים ספורים לאחר הגעתם.
יגאל אלון אמר עליהם: "הם חיזקו את שורות היחידות המדלדלות, שכם אחד עם הצברים עמדו במערכה, רבים מהם נפלו ושילמו את מחיר הניצחון...". הם היוו 18.9% מכלל הנופלים במלחמה.
למרות חלקם המשמעותי במלחמה, הם לא זכו להתייחסות משמעותית. מעט נכתב עליהם וההנצחה הייתה מעטה. אריאל שרון אמר עליהם: "אלה היו אנשי הגח"ל - גיוס חוץ לארץ, שכונו לעיתים "גחלייצים" - בשמץ של זלזול. שירים לא שרו עליהם. סביב למדורה לא דיברו בהם. לא היו מושא לחיקוי. בבית לא חיכה להם איש לחלוק עימם חוויות. לא היה להם בית. אנשים מעולם אחר, עם חוויות שאנחנו לא חווינו. צעירים כמונו ומבוגרים מאתנו באלף שנים".
בהמשך התרחבה ההתייחסות אליהם, למשל במוזיאון הפלמ"ח הוקם חדר מיוחד המוקדש להם. גם פרויקט "נצר אחרון", המנציח את הנופלים שהיו אחרונים למשפחתם, שנספתה בשואה.
האנדרטה נמצאת ביער המגנים שנקראת "משבר לתקווה" ומנציחה את זכרם של 634 עולים חדשים שנהרגו במלחמת העצמאות. האנדרטה מוקמת בגבעה הצופה על עמק איילון ולטרון.
יהי זכר הלוחמים ממח"ל וגח"ל ברוך.

תגיות