תיאור

HaRav Hagay Lundin - The Heart of the affair
a 60-second tasting of the weekly Torah portion

הרב חגי לונדין
בטעימה של שישים שניות על פרשת השבוע.

הרב חגי לונדין, יליד העיר פתח תקווה שנת תשל''ה. למד בישיבת ''הר המור'' בירושלים אצל הרב יוסף קלנר, הרב צבי ישראל טאו, הרב מרדכי שטרנברג והרב שלמה אבינר.
בעל סמיכה לרבנות ותואר שני ביהדות. רב בישיבת ההסדר שדרות, מרצה במדרשה הצבאית של צה''ל,מכון אורה, מכון מאיר, מכון טל, ישיבת ההסדר מעלה אדומים, מכון לנדר, השתלמויות מורים ומקומות נוספים בארץ בפני הציבור הרחב.
מחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק, ומכהן כראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו ודיקן הסטודנטים במכללת חמדת הדרום.
הרב לונדין כותב בקביעות בעלוני השבת "שבתון" ו"עולם קטן".
בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מטעם מכללת מורשת יעקב ברחובות, ובעל תעודת M.A. במחשבת ישראל מטעם מכון לנדר (טורו קולג'). מתגורר בשדרות, נשוי ואב לחמישה בנים.
חיבר עד כה חמישה ספרים על הגותו של הרב קוק, ועוד ספרים רבים אחרים.

Rabbi Haggai Lundin, born in Petah Tikva in 1975. He studied at Yeshivat Har Hamor in Jerusalem with Rabbi Yosef Kellner, Rabbi Tzvi Yisrael Tau, Rabbi Mordechai Sternberg and Rabbi Shlomo Aviner.
He holds rabbinical ordination and a master's degree in Judaism. Rabbi at the Sderot Hesder Yeshiva, lectures at the IDF Military Academy, the Ora Institute, the Meir Institute, the Tal Institute, the Ma'aleh Adumim Hesder Yeshiva, the Lander Institute, teacher training and other places in Israel.
Author of series of commentary to the writings of Rav Kook, and serves as head of the Beit Midrash at Ono Academic College and Dean of Students at Hemdat HaDarom College.
Rabbi Lundin writes regularly in the Shabbat pamphlets Shabaton and Olam Katan.
He holds a BA in Education and a Teaching Certificate from the Moreshet Yaakov College in Rehovot, and holds an M.A. In Jewish Thought from the Lander Institute (Touro College). Lives in Sderot, is married and has five sons.
Has authored five books on Rav Kook's philosophy, and many other books.

להיות קוצר בשדה / הרב חגי לונדין
דבר תורה קצר לפרשת אמור

באמצע פרשת אמור, לאחר תיאור חג השבועות, מופיע פסוק שלכאורה לא קשור: "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך ולקט קצירך לא תלקט" (ויקרא כג, כב). למה דווקא פה התורה מוצאת לנכון לחזור על מצוות פאה ולקט?
מצוות הפאה (להשאיר צד לא קצור בשדה לעניים) ולקט (להשאיר לעניים שיבולים שנופלות תוך כדי קצירה בכדי שילקטו אותן) - הן דרך משונה לתת צדקה. לכאורה היינו מצפים שמצוות צדקה המובחרת תהיה לתת לעניים את השיבולים באופן מרוכז ומסודר במקום שהם עצמם יצטרכו לקצור וללקט אותם בשמש הקופחת. אולם מצוות הלקט והפאה מלמדות אותנו מהו הכיוון במצוות הצדקה בפרט ובעבודת ה' בכלל - בעל הבית פונה אל העניים ואומר להם: אל תעמדו בצד! זה לא שאני קוצר שיבולים ונותן לכם נדבה - בואו יחד (!) נעבוד בשדה ונחלק בינינו את התבואה. צדקה מלשון 'צדק'. אנחנו שותפים. המסכנים בחברה הם לא נטל - הם חלק מאיתנו. גם במגילת רות (שאותה נקרא בשבועות) מתואר התהליך שעוברת רות - גיורת זרה - שאט אט עובדת בשדה יחד עם הקוצרים עד שהופכת להיות חלק מהם, מכירה את בועז, וממנה צומחת מלכות בית דוד.
בזוהר הקודש נאמר שתלמידי חכמים הם 'מחצדי חקלא' (קוצרי השדה) הדרך ללמוד תורה, להגיע למתן תורה בחג השבועות; לעבור את ימי ספירת העומר - היא לא בקבלת מתנת חינם אלא האדם עצמו נהיה קוצר בשדה. "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". להיות 'שותפים' לקדוש ברוך הוא.

• הירשמו לערוץ ושתפו אחרים! ◄ Subscribe and share! https://www.youtube.com/user/YeshivaGvohaaHesdear

• לצפייה באתר של הישיבה ◄ To view the Yeshiva's website: https://www.sderot.org/hebrew

• ישיבת שדרות בפייסבוק Sderot Yeshiva on Facebook ◄ https://www.facebook.com/profile.php?id=887936534557026&ref=br_rs

תגיות