תלמוד עשר הספירות | חלק א | 9 | אות ד | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | שיעורי קבלה בתע"ס | אשלג

77 | 0

1,199 צפיות

תיאור

👀 לצפייה במאות שיעורים, ספרים, ניגונים קבליים ועוד... כנסו לאתרנו: https://sulam-y.co.il |
'סולם יהודה' לימודי קבלה וחסידות בדרך אשלג ו'בעל הסולם' | בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א 👇🏻👇🏻👇🏻

👍 אם אהבת את סולם יהודה, נשמח לראות דירוג ⭐⭐⭐⭐⭐ ממך, בקישור הבא:
https://g.page/r/CS0JPEsMEDhWEBM/review תודה ענקית מראש!

📽️ לשיעורי הזום אונליין כנס כאן: https://did.li/JxtTY

💰לתרומה: https://did.li/gIHlC

======

https://did.li/8gGaa לתמלול המלא כנסו לקישור:

תמלול השיעור:
בשם השם נעשה ונצליח,
והוא ברחמיו עלינו ירוויח.
ערב טוב ומבורך.
תודה רבה על ההצטרפות לכולם.
אנחנו בעצם נשתדל היום בעזרת השם ובלא נדר
לסיים את פרק א' בחלק א' של התעס.
הגענו לאות ד', נשארו לנו שתי אותיות ד'.
בעצם האותיות האלה דברו איתנו
על החלל שנשאר אחרי הסתלקות
האור מהבחינה ד'.
החלל הזה בעצם יישאר בבחינת עיגול,
אנחנו נסביר מה זה עיגול היום.
מה זה אומר עיגול?
לא מרובע ולא משולש,
עיגול זו בחינה ששווה מכל הצדדים שלה.
ולמה בעצם ההסתלקות של האור הייתה בצורה כזאת של עיגול
ולא בצורה של קו?
או כמו שהיה אינסוף?

נסביר את כל הדברים האלה לאט לאט בעזרת השם.
בגלל שכל הפרק הראשון
הוא סך הכל חמש אותיות,
אז בואו נעשה חזרה מהירה וכללית
על האותיות הראשונות,
ביחד עם הכתוב בלשון הנקייה
בלשון הזהב של הארי,
ונתקדם משם באות ד' בעזרת השם ובלא נדר.
אז באות א', בעצם דיבר איתנו
על מה היה לפני הצמצום,
על בחינת המציאות של האינסוף,
ששם היו כל הנשמות והנבראים,
בעצם, שנעשו ויעשו, נאצלו וייאצלו
בכל החסרונות שלהם בכל התיקונים
וכל המילויים שלהם באופן מושלם.
בבחינה הזאת האור אינסוף מילא את הכל.

דיברנו על מילת "טרם" שמורה זמן.
זמן רוחני בעצם זה תמיד תולדה של תנועה.
תנועה רוחנית נובעת משינוי צורה.
זאת אומרת אם דבר אחד,
אם הדבר בהשתוות צורה,
אז הוא אחד.
ככל שיש יותר שינוי צורה מבחינתי,
הוא נגיד רצון להשפיע ונברא הרצון לקבל
אז הוא נפרד ממנו לאט לאט יותר.
רצון לקבל זה מרחק מסוים,
עוד רצון לקבל זה מרחק מסוים,
עוד רצון לקבל זה מרחק מסוים,
הסדר של שינויי התנועה האלה,
זה נקרא סיבה ומסובב, סיבה ומסובב,
רצף של אירועים
בדרך של השתנות צורה של סיבה מסובב.
כמו ימים חודשים ושנים.

וכשאנחנו מדברים
על טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
אנחנו מדברים על הסיבה הראשונה.
זאת אומרת הסיבה היא טרם,
ואחר כך זה המסובב.
וכל המהלך שאנחנו נלמד עכשיו בתעס,
הוא בעצם סדר של סיבה ומסובב
מהנקודה הגבוהה ביותר והבראשיתית ביותר
שנקראת אינסוף,
ועד היותנו כאן חיים בגוף,
אוכלים, נושמים ועובדים את השם יתברך.
אז זה העניין של טרם –
עילת העילות וסיבת הסיבות,
הסיבה הראשונית בעצם שקיימת במציאות.
ושם היה בחינת אינסוף,
שלא היה אפילו הרגש של סיבה ומסובב,
אלא האור מילא את כל המציאות כולה,
בלא אפשרות בעצם לשום נברא להתפתח שם,
כי כי נברא הוא מבחינת חיסרון.
אז הוא אמר דע כי טרם
שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
שזה אומר לנו על עולמות
אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.
נכון שיש פה רק אצילות –
נאצלים ונבראו הנבראים,
אבל הבריאה בעצם מסמלת גם על שאר ההתפתחות.
אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

מה היה שם? היה אור פשוט.
הסברנו שזה אור
שמתפשט מעצמותו יתברך.
בעצמותו יתברך אין לנו תפיסה.
למה? כי לא כל מה שלא נשיג –
לא נקראהו בשם.
אנחנו לא משיגים את עצמותו יתברך,
למה אנחנו נותנים שם לאור המתפשט ממנו?
בבחינת "ממעשיך הכרנוך",
וזה היה ממלא את כל אותה מציאות האינסוף,
האור הזה שהתפשט ממנו הטבה של האלוקות.
ומאחר שהאור הזה מילא את הכל,
לא היה שום מקום באותו מציאות של האינסוף
בבחינת מקום פנוי.
והסברנו שיש שני מקומות פנויים,
שני חסרונות במציאות
שמהם נובעים כל החסרונות שלנו בחיים.
אחד נקרא אוויר ריקני ואחד נקרא חלל.
באמת בסדר ההשתלשלות,
החלל מגיע קודם,
שזה הבחינה ד' שנתרוקנה מהאור,
שאנחנו כבר מונחים שם בהמשך,
והאוויר ריקני זה משהו שיוסבר בהמשך,
שבעצם החלל מגיע מצמצום א',
והאוויר ריקני מצמצום ב'.
אויר ריקני זה אור חסדים מרוקן מאור חוכמה.

אבל בסופו של דבר זה שני כלים מרוקנים מאור.
אז מה היה אז קודם, מה לא היה –
זה מבחינת השלילה, מה מבחינת החיוב? מה כן היה?
אלא היה הכל ממולא מאור אינסוף פשוט ההוא.
פה כשהוא מדבר על פשוט
הוא מדבר על לא מורכב.
על דבר פשוט שמתפשט.
עכשיו לא מורכב הכוונה שאין בו מעלה ומטה,
ימין ושמאל, אין בו הבחן בין מדרגות,
כי הבחן בין מדרגות נבחן
רק כשאחת יותר גדולה מהשנייה,
אחת יותר גבוהה אחת יותר זכה,
זכה יותר מתכונת השפעה ועבה או נמוכה, מטה,
זה בחינה שהיא יותר מבחינת הרצון לקבל,
אז זה לא היה,
כי האור מילא את הכל ולא השאיר מקום לחסרונות.
חיסרון הוא הרצון לקבל.

אז היה הכל ממולא מאור אינסוף פשוט ההוא
ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף
ששוב זה מדרגות,
הסברנו בחינה א' בחינה ד',
אלא היה הכל אחד פשוט
שווה בהשוואה אחת,
והוא היה נקרא אור אינסוף.
אז עכשיו בעצם הוא יבוא
וינסה להסביר לנו,
בעצם למה השתנתה המציאות הזאת,
למה המציאות האינסוף
התחילה לעבור שינוי והתפתחות של בריאת העולמות?
אז הוא מסביר לנו,
שכאשר עלה ברצונו הפשוט –
הסברנו מה זה רצונו הפשוט,
שזה בעצם לא רצון לקבל,
אלא רצון שהוא כולו השפעה,
והוא לא מורכב משום רצונות אחרים,
זה הרצון האלוקי בעצם,
כשהוא, אותו רצון האלוקי,
רצה לברוא עולמות ולהאציל נאצלים.
למה הוא רצה לעשות את זה?
כדי להוציא לאור שלמות פעולותיו, שמותיו וכינויו...

https://did.li/8gGaa לתמלול המלא כנסו לקישור:


תגיות