תיאור

נז
(נז) דע שעל ידי מצוות סכה כראוי מתר לו לעסק בבנין ואינו מזיק לו לממונו כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות צ"ג): העוסק בבנין מתמסכן. וטעם הדבר כי מה ענין העניות להבונה, אך טעם הדבר כי מי שבונה בנין צריך לבנות בחכמה, כמו שכתוב (משלי כ"ד): "בחכמה יבנה בית" ובודאי הבונה בחכמה לא יתמסכן ואדרבא יתעשר ויתקים בו בחכמה יבנה בית וכו' ובדעת חדרים ימלאו. אבל מי שבונה בלא חכמה מענישין אותו בעניות, ועל ידי זה יתבזה חכמתו בבחינת (קהלת ט): "חכמת המסכן בזויה", מדה כנגד מדה. ועל ידי מצוות סכה הוא במדרגת תורה כנ"ל והתורה היא מקור כל החכמות בשביל זה מתר לו לבנות, כי בודאי יש לו חכמה, וסימן לדבר ויעקב נסע סכתה ויבן על ידי מצוות סכה התר לו לבנות לב ראשי תבות ל'ו ב'ית. לב זו התורה בית מבראשית, למד מלעיני כל ישראל, הינו כלל התורה וכו':



נח
(נח) קדם שאמר התורה אנכי בלקוטי א' סימן ד' ספר מעשה זו.
מעשה באיש אחד מאנשי הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה חולה ונחלש מאד ושלח איש אחד להבעל שם טוב זכרונו לברכה שיבקש את הבעל שם טוב זכרונו לברכה שיסע אליו. הינו שהבעל שם טוב זכרונו לברכה יסע להחולה. וכן הוה. ובא האיש השליח הנ"ל להבעל שם טוב זכרונו לברכה וספר לו כל הנ"ל שזה האיש הוא חולה, ושבקש ממנו שיסע אליו ונסע אליו הבעל שם טוב זכרונו לברכה.
בדרך שאל האיש השליח להבעל שם טוב זכרונו לברכה, איך ששמעתי מכם שכשאדם עושה תשובה שלמה בודאי לא ימות קדם זמנו. וזה האיש החולה כמדמה שעשה תשובה שלמה באמת והוא איש כשר באמת, ועדין לא בא בימים כל כך, ומפני מה לא יתרפא מחליו. השיב הבעל שם טוב זכרונו לברכה להשליח אמת כך אמרתי ובודאי כן הוא וזה האיש החולה הנ"ל גם כן עשה תשובה שלמה באמת על כל חטאיו. וזה שלא נתרפא עדין הוא מחמת שלא התודה חטאיו לפני צדיק אמתי וזה שאני נוסע אליו בכדי שיתודה, ובאם שיתודה לפני תכף יתרפא, ובאם שלא ירצה להתודות לפני תכף יכבד עליו חליו ויתחיל לצעק אוי ואבוי על כל איבריו וידיו ורגליו וימות.
כי באמת בעולמות עליונים הינו בבית דין של מעלה אין עליו שום חטא ועברה כלל, כי עשה תשובה שלמה על כל החטאים כמו שצריכין לעשות. ואחר הסתלקותו לא יהיה להקלפות והחיצונים שום אחיזה בו כי כבר תקן כל מה שפגם. ובאם שיתודה לפני אזי תכף יתרפא, ובאם שלא יתודה אזי יש עוד כח להחיצונים שינקמו בו בעולם הזה בכל גופו ואיבריו עד שימות.
וכן הוה שבא אליו הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואמר להחולה בזה הלשון אמר מה שאתה יודע, והקדוש ברוך הוא יודע ואני יודע גם כן, הינו שיתודה לפניו כל החטאים. ואמר לו כך שלשה פעמים ולא רצה לומר. ותכף התחיל לצעק אוי ואבוי על גדל כאב כל איבריו וצעק בתמרורים בפרוטרוט על כאב כל איבר ואיבר מאיבריו, כי התחילו להשבר שקורין ברעכין כל עצמותיו של כל איבר ואיבר, וצעק כך מתוך חליו איזה זמן עד שמת כמו שאמר הבעל שם טוב זכרונו לברכה.
והמעין במאמר אנכי הנ"ל יבין היטב ענין זה הספור:

תגיות