תיאור

סיכום השיעור (ספירת העומר):

1. מותר לספור ספירת העומר בכל לשון בתנאי שהוא מבין את מילותיו, אחרת האדם אינו יוצא ידי חובה, ודין זה אפילו למי שסופר בלשון הקודש (מג"א).

2. בקריאת שמע וברכת המזון, יוצאים ידי חובה בלשון הקודש גם אם לא מבינים את השפה, אך יש להקפיד שהאדם ידע שבפסוק שמע ישראל מקבלים עול מלכות שמיים.

3. בן א"י שנמצא בחו"ל לתקופה מסויימת ודעתו לחזור לארץ, נוהג ביו"ט שני בציבור כשאר בני חו"ל (איסורי מלאכה), אך בצינעא לא, ולכן יתפלל 'שמונה עשרה' ולא תפילת יו"ט, לא יקדש וכו'.

4. אין לברך על הלל ביום העצמאות, וזאת מסיבות הלכתיות ולא כמו שחושבים מחררי ריב...

5. אין לענות אמן על ברכת ההלל בר"ח שאמר אשכנזי (ודלא כאור לציון וברכת ה').

6. בן חו"ל שנמצא בא"י, צריך לשמור על יו"ט שני דגלויות, ואף יכול לארגן מניין מיוחד לאנשים שכמותו.

אך אם מדובר על בחור רווק, והוא הדין לרווקה, ויש לתלות שאם ימצאו שידוך הגון וחשוב ישתקעו בארץ, יעשו יום טוב אחד (שו"ת הלק"ט בשם הראש"ל הראשון המג"ן).

7. בן חו"ל שקנה דירה בא"י, יחשב כתושב א"י רק אם ישהה בשלושת הרגלים בארץ.

8. מי שמסופק איזה יום לעומר, ואין באפשרותו לברר, יספור את שני הימים שבדעתו, כך שוודאי יצא ידי חובה, אך לא יברך באותו יום.

9. לכתחילה יש להקפיד לקרוא קריאת שמע לפי זמן המג"א (=עד 3 שעות מעמוד השחר, וכן דעת תרומת הדשן), אך ניתן להקל במקרים מסויימים כדעת הגר"א (=עד 3 שעות מנץ החמה, וכן דעת הרס"ג, הריא"ז, הלבוש, הגר"ז והחזו"א).

10. מי שקם וחושש שעוד מעט יאבד את הזמן של קריאת שמע, יכול לקרוא קריאת שמע על תנאי: אם כשאגיע לקריאת שמע בברכותיה יעבור הזמן, הריני מכוין לצאת ידי חובת קריאת שמע כעת, ואם לא יעבור הזמן, מה שאני קורא עכשיו אהיה כקורא בתורה (רעק"א, וכן כתב הפלא יועץ במערכת קריאת שמע).

תגיות