תיאור

תורת הקרבנות היא ייחודית בהלכותיה וברעיונות הגנוזים בה. ואין ספק, שאחד הרעיונות הבסיסיים שבה, הוא דימוי האדם לקרבן, שהאדם צריך להקריב את יצריו הבהמיים, כדי שיוכל להידבק ביוצרו, וחי לעולם, שיזכה לעולם האמת והנצח.

וכידוע, יש קרבנות שונים: יש קרבן חטאת, יש קרבן שלמים, שהרעיון הגרעיני שלהם לכאורה גלוי, קרבן חטאת כדי לכפר על חטאים, וקרבן שלמים דרך עבודת ה' בשמחה.
אולם לשם מה קרבן עולה ?

שהרי יש עולת ציבור, ויש עולת יחיד. והיא נחשבת לקדשי קדשים, להבדיל מקדשים קלים. "וכיצד מעשה העולה, שוחט וזורק הדם... ומפשיט, ומנתח, ומקטיר את כל הנתחים על גבי המזבח. אפילו צמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תיישים, והעצמות, והגידים, והקרניים, והטלפיים, בזמן שהן מחוברין, מקטירין הכל. כלומר נשרפים על גבי המזבח.

כלומר בקרבן העולה הכל מוקטר, הכל נשרף על גבי המזבח. לכן מן הראוי שניתן דעתנו על ההדגשה שיש במקרא, "על מוקדה על המזבח, כל הלילה, ואש המזבח תוקד בו". שהשריפה של העולה היא על המזבח, ושהשריפה היא במשך הלילה, ושאש המזבח תוקד בקרבן העולה.

נראים הדברים, שהתורה מרמזת לנו על האדם בעולם הזה. ה' בראו גוף ונשמה, אך הבדילו, ייחדו ושדרגו מן החי, בכך שנטע בו נפש אלודית, שתכליתה היא העולם הבא, עולם האמת והנצח. לא העולם הזה, כי העולם הזה בשבילה הוא רק פרוזדור, העולם הזה בשבילה הוא העולם שבו היא אמורה למצות את כל כוחותיה, כדי שתזדכך ותהיה בדרגה מסוימת מלאכית, ובכך תזכה לעולם הבא. כל אחת בדרגתה שלה, לפי השקעתה ולפי הישגיה.
כך יוצא, שהאדם בעולם הזה אמור להיות כקרבן עולה על המזבח. וטוב יעשה אם ישעבד את יצריו הבהמיים לשם ה', לשם יוצרו. כל הלילה, כל העולם הזה, שהוא כמו לילה, לעומת העולם הבא, שהוא כולו אור, אור אלודי. כי כך ורק כך, הוא יזכה לעולם האמת והנצח, ושנפשו האלודית תידבק בצור העולמים ותחיה לעולם.
אם כן, אפוא, יתפלל כל אחד ואחד מאתנו, שיזכה לזכך נפשו האלודית בגופו ובנפשו, ובעיקר העיקרים בדעתו, בבחינת דע את אלודי אביך ועבדהו. כי בידיעת ה', יאהב את ה' אהבה אמתית ואהבה אין קץ, וכך הוא יעלה ויתעלה, ויזכה להיות מלאכי, בדרגתו שלו בעולם האמת והנצח.
וה' יסייענו במעשי רצונו וינחילנו את העולם הבא.
בברכה ובעתירה

רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי

תגיות