תיאור

השיעור הועבר במסגרת סדרת שיעורים בספר נתיבות עולם למהר"ל בישיבת הר ברכה.


לפלייליסט המלא:
https://www.youtube.com/playlist?list=PLD8G4dKEOeZw-wzgko_8MfGw1UMQwwpiI

נתיב התורה, פרק ד׳.
ובמסכת סוטה (מט.), אמר רבי* יהודה בריה דרב חייא, כל העוסק בתורה מתוך דוחק, תפלתו נשמעת, שנאמר (ישעיה ל, יט) "כי עם בציון ישב בירושלים בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך וגו'", וכתיב בתריה (שם פסוק כ) "ונתן לכם ה' לחם צר ומים לחץ". רב אחא בר חנינא אמר, אין הפרגוד ננעל לפניו, שנאמר (שם) "ולא יכנף עוד מוריך". רבי אבהו אומר, אף זוכה לקבל פני השכינה, שנאמר (שם) "והיו עיניך רואות את מוריך".
כבר התבאר ענין התפלה, כאשר השם יתברך קרוב אל האדם, אז בקשתו נעשה, וכדכתיב (דברים ד, ז) "ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו בכל קראנו אליו". ואין לך קרוב אל השם יתברך כמו מי שלמד תורה מתוך הדוחק, שגובר בכח על הגשמי ודבק בשכלי. כי אין לך דבר שמקרב את האדם אל השם יתברך יותר רק כאשר האדם פורש מן הגשמי. ולכך מי שהוא עוסק בתורה מתוך הדוחק, שדבר זה מורה שאין מונע לו מן צרכיו הגשמיים, ואם כן האדם הזה שכלי גמור. ולכך תפלתו נשמעת, כי השם יתברך קרוב אליו לגמרי, כאשר בזרוע ובכחו מושל על הגשמי, ואינו חש אל הדוחק.
והוסיף רב אחא לומר שאין הפרגוד ננעל לפניו. רצה לומר כי החומר הוא מסך המבדיל בין השם יתברך ובין האדם הגשמי, וכאשר גובר על הגשמי ודבק בשכלי, וזה כאשר לומד תורה מתוך הדוחק, אז אין כאן מסך מבדיל כלל. כי כבר התבאר כי הגשמי הוא מסך המבדיל בין השם יתברך ובין האדם, כאשר התבאר זה בכמה מקומות. וזה שאמר "שאין הפרגוד ננעל לפניו". והוסיף רבי אבהו לומר שזוכה ומקבל פני שכינה לגמרי, להיות במחיצת הקב"ה כאשר הוא שכלי לגמרי. והבן הדברים אלו מאד מאד.
בפרק כהן גדול (סנהדרין כ.), "שקר החן" (משלי לא, ל) זה דורו של משה, "והבל היופי" (שם) זה דורו של יהושע, "אשה יראת ה' היא תתהלל" (שם) זה דורו של חזקיהו. דבר אחר, "שקר החן" [זה דורו של משה ויהושע], "והבל היופי" זה דורו של חזקיהו, "אשה יראת ה' היא תתהלל" זה דורו של רבי יהודה בר אילעי. אמרו על דורו של רבי יהודה בר אילעי, ששה תלמידי חכמים היו מתכסים בטלית אחד, והיו עוסקים בתורה, עד כאן.
פירוש זה, כי אין עיקר התורה כאשר האדם עוסק בתורה ויש לו כל טוב, כי דבר זה אינו חדוש כאשר הוא עוסק בתורה. לפיכך "שקר החן" זה דורו של משה, כי החן הוא אצל הרואה בלבד, ואפשר ויכול להיות שאינה כל כך נאה, רק שהיא נושאת חן. כי דורו של משה, אף שהיו עוסקים בתורה, אין זה דבר שורש ועיקר, ואין זה אמיתת תלמוד תורה, כי היו פנויים משדות וכרמים, והיה המן להם לאכול, ולמה לא יעסקו בתורה. ולפיכך מה שהיו עוסקים בתורה, אינו מורה על שורש אמיתת תלמוד תורה.
"והבל היופי", אף על גב שאין היופי כמו החן, כי החן אצל הרואה כמו שאמרנו, והיופי בודאי הוא אצל המקבל היופי, מכל מקום הוא הבל, שאין כאן שורש ועיקר גם כן, רק בדבר מה בלבד הוא, כי אין היופי רק מבחוץ, ואין היופי בכל. ואמר שזהו דורו של יהושע, אף על גב שלא היה להם המן, מכל מקום היו יכולים לעסוק בתורה, שהיה להם עושר גדול מביזת העמים, והיו להם עבדים הרבה. ולכך מה שהיו עוסקים בתורה גם זה אין מוכיח שהיו חפצים בתורה מאוד, ואין זה שורש התורה, ולכך על זה נאמר "והבל היופי".
אבל דורו של חזקיהו שלא היה להם המן ולא היה להם עושר, עליהם נאמר (משלי לא, ל) "אשה יראת ה' היא תתהלל". וקרא* כאשר הוא עיקר תלמוד תורה "יראת השם", כי יראת שמים היא הפך החן והיופי, כי אלו שניהם הם דבר מה בלבד, אבל יראת השם היא מעלה שהיא עיקר ושורש כל המעלות, אף לתורה, כדכתיב (תהלים קיא, י) "ראשית חכמה יראת ה'", כמו שיתבאר בענין היראה. ודורו של חזקיהו, מפני שהיו עוסקים בתורה אף שלא היה להם הכנה לזה, לכך מה שהיו עוסקים בתורה הוא עיקר.
ויש אומרים כי "שקר החן והבל היופי" זה דורו של משה ויהושע, כי שני הדורות היה להם הכנה לתורה. ודורו של חזקיה, אף כי לא היה להם הכנה לתורה, מכל מקום לא היה להם חסרון כל כך גם כן. אבל דורו של רבי יהודה בר אילעי היו עניים ודחוקים מאוד, והיו עוסקים בתורה, ולא היה להם הכנה* לתורה. ודבר זה נקרא 'יראת השם', כלומר כי זה עיקר התורה.

תגיות