תיאור

תיאור שהותו של הראי"ה קוק בלונדון בתקופת מלחמת העולם הראשונה. פעולותיו והנהגותיו באותה תקופה, ועל אודות הצילום המפורסם שצילם ד"ר דב חומה את הרב קוק.

שכתוב הראיון:
אני ד"ר ברנדר חומה, הייתה לי זכות לפגוש את הרב קוק כשהגיע ללונדון ב-1916 לקבל עליו את התפקיד של רב ק"ק "מחזיקי הדת " לזמן מוגבל.
כעת אקרא לך מהזכרונות שאפרסם בעתיד הקרוב.
אני מדבר על התקופה שמיד אחרי מלחמת העולם הראשונה.
זו התקופה שהרב קוק המפורסם, מאוחר יותר רבה של ארץ ישראל , היה בלונדון. הוא נתעכב באירופה בפרוץ המלחמה, כיון שנמנע ממנו לשוב לפלסטינה.
הוא נענה להזמנת אבי , פרנס מחזיקי הדת, לפעול באופן זמני כרב של מחזיקי הדת לתקופת המלחמה.
אבי היה ביחסים קרובים עם הרב, וגם אני זכיתי לפגשו תדיר.
הוא נתקבל היטב ע"י כל המנהיגים הרבניים של כל חלקי הקהילה האורתודוכסית. נתנו לו כבוד גדול בגלל חכמתו הגדולה.
הוא גם היה בקשר עם המנהיגים הציונים חיים ויצמן ונחום סוקולוב , ושיחק חלק לא קטן במו"מ שמאחרי הקלעים שהוביל להצהרת בלפור המפורסמת מהשני בנובמבר 1917.
אני זוכר היטב את ההתלהבות העצומה בתוך הקהילה עקב המאורע הבולט הזה.
אני השתתפתי בפגישה הציבורית הראשונה לחגיגה בבית האופרה הלונדוני שיותר מאוחר הפך לתיאטרון "סטור" בקינגסברי.
הלורד רוטשילד היה יו"ר הפגישה.
אני זוכר שהיה מנהיג ערבי בתלבושת מסורתית על הבמה שהשתתף באיחולי המזל-טוב.
במרץ 1919, הרב קוק נתבקש להיות סנדק בברית מילה משפחתית, המוהל התעכב, והרב קוק ישב בכורסא שקוע בהתבוננות עמוקה וחסר תנועה לחלוטין.
ניצלתי את ההזדמנות לצלמו.
הצלחתי להעמיד את כן המצלמה שלי וחשפתי את סרט הצילום שלי במשך כ-4 שניות, כאשר במשך הזמן הזה הרב קוק לא זע ולא נע.
הצילום הצליח מאוד, וכיוון שהייתי נלהב להגדיל את התמונה ולמכור עותקים, ולהקדיש את הרווחים לליגת סיני, ביקשתי מאבי לבקש רשות מהרב קוק.
רק אז לראשונה נודע לו שצולם, ותגובתו המיידית היתה של הפתעה.
הוא העיר: "זה נראה לי כגונב נפש ומכרו "..
בכל זאת, הוא נתן את הסכמתו ואפילו העניק לי את חתימתו.
הדפסתי 1000 עותקים של הגדלה שהופקה ביופי רב.
זכות יוצרים נשמרה לליגת סיני, ולרוע המזל הייתה דרישה מועטת לתמונות האלה בזמן ההוא, ורק סכום כסף קטן יצא מזה.
בשנים האחרונות נתתי את רוב העתקים למכרים רבים, כולל בנו, הרב צבי יהודה קוק , אשר לו סיפרתי את כל הסיפור.
הצילום הזה נהיה מפורסם יותר מאז השתמשו בו בהוצאות ספורות.
התפלאתי מאוד ללמוד כי בספר מסוים שיצא על הרב קוק נכתב שמטרתי היתה לרווח כלכלי אישי.
נראה שהסופר, ששמע את הסיפור מהרב צבי יהודה, לא הבין נכונה את העובדות אבל לפי דרישתי הוא חזר בו במודעה בעיתון תל אביבי.
אירע דבר מענין כאשר במשך השנה 1919 איש התלמוד המפורסם הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, נפטר. הרב הספיד אותו בבית הכנסת "מחזיקי הדת". בהמשך ההספד הוא קרא לקהל לשבת על הרצפה לדקה שלמה שגם הוא בעצמו ביצע כסמל ל"שבעה" לאישיות גדולה זו.
זה היה מראה בהחלט מרשים לראות את כל הנקהלים נענים לבקשה זו.
יותר מאוחר ב-1924 , הרב קוק עבר דרך לונדון בדרך חזרה לארץ ישראל, אחרי ביקורו בארצות הברית ארגן המזרחי קבלת פנים לכבודו.
הרב הרץ ישב בראש קבלת הפנים והציגו בלי שום התייחסות לתארו, בקראו: "אברהם יצחק הכהן קוק הגדול מרבן שמו" -השם לבדו עליון על כל תואר רבני.
שאלה: האם אתה יכול לזכור כשהרב קוק בא ללונדון, איזה רושם הוא עשה עליך?
תשובה: אני זוכר היטב את בואו כאן בלונדון. הוא היה גר ברחוב פרינסלט 9, שהיה קרוב לבית כנסת "מחזיקי הדת". לעיתים קרובות ביקרתי את הרב בביתו כי אבי היה פרנס בית הכנסת. אני זוכר מקרה אחד שאשה הגיעה עם שאלה על עוף, והוא המשיך לקחת ספר אחר ספר בנסותו למצוא שהעוף היה כשר.
מאד התרשמתי כמה זהיר בפרטים היה, כדי לנסות ולעזור לאשה העניה הזו.
זכור לי מקרה ששבת אחת ליווינו את הרב קוק בדרכו לבית הכנסת, ואדם עבר לידינו ומישהו מהחבורה לחש לרב שזה יהודי שכעת מעשן אף על פי ששבת.
ענה לו הרב קוק זצ"ל שככל הנראה , שכח האיש שהיום שבת...

ראיון זה התקיים במסגרת פעילות המרכז התיעודי בבית הרב קוק בשנות ה-90

תגיות