הרב שלום סבג - להאיר לבחוץ
5
| 0
374 צפיות
תיאור
(14) ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן לד אות ח
וגם על ידי שידבר עם חברו, יכול גם כן כל אחד ואחד *להאיר* ולעורר לב חברו. וגם על ידי עצמו, שמדבר בינו לבין קונו, יכול גם כן לעורר את לבבו, על ידי "פי ידבר חכמות". ויסיר ממנו ערלת לב:
וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, היינו בחינת אהבה הקדושה כנ"ל. וגוי קדוש, היינו קדש שהוא בחינת נקודה, וואו הוא בחינת לב כנ"ל: על ידי מה תבוא לבחינת אהבה, ולבחינת קדש ואו, על ידי אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. כי משה הוא נקודה כלליות נשמות ישראל, שבתחלה צריכין הכל לקבל מהנקודה כלליות, ואחר כך [צריך] כל אחד ואחד להאיר בחברו מהנקודה שיש בו, וגם יוכל להאיר מנה ובה מהנקודה שבו, שהוא "פי ידבר חכמות", להואו, שהוא "והגות לבי תבונות". ואז נקרא גוי קדוש, היינו קדש ואו. שהנקודה מאיר להואו. ועל ידי זה, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", היינו אהבה הקדושה. כי כשתקבל מן כל הנקודות הללו הן מנה ובה, והן מהנקודות שבכל אחד מישראל, הן מנקודה כלליות. ששם אצל כל הנקודות שורה אהבה קדושה, הנקרא כהן, כמו שכתוב: "הנני נותן לו את בריתי שלום". והנקודה הוא ברית שלום, כמו שכתוב ב"עץ חיים": שהאור החסד נשאר ביסוד דאצילות:
[וכשמדבר עם חברו ביראת שמים, מקבל הנקודה שבלב חברו בלי לבוש. ולפעמים מקבל הנקודה מחברו על ידי דברים אחרים שמספר עמו, כי יש לפעמים שיכולין לקבל אור והתעוררות לעבודת השם יתברך. מהנקודה של חברו, על ידי שיחת חולין שמדברין עמו. ואז מקבלין אור הנקודה על ידי התלבשות. כי לפעמים צריכה הנקודה להתלבש, והיא מתלבשת בדבורים אלו, והוא מקבל ממנה]:
