406 צפיות
"הרב יצחק פנגר לצפיה ישירה" "הרב אמנון יצחק" "הרב זמיר כהן" "עובדיה יוסף" "שך" "אלישיב" "ברסלב" "חוט של חסד" "שיק" "ברלנד" "הלכות תפילין ברכות" "יהדות" "לב הדברים" "אומן" "שעורים" "חבד" "הרבי מילובביץ" "חסידות" "קבלה" "מצחיק" "יניב בן משיח" "מידד טסה" "יעקב שווקי" "מרדכי בן דוד" "הלכות שבת" "קדושה" "אתאיזם" "ערוץ מאיר" "מאקו" "עמוס שרקי" television show" Funny Musical Group"
הקדמה ללימוד והבנת כל התורה הק'. נאמר בזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ"ב.) ואלו הם תמצית דבריו "רבי שמעון אמר,אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא...אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים...ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה,והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו,ולא יהיה לא חלק בעולם הבא,ולכן ביקש דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה שהם מצוות התורה הנקראות גופי תורה,ואלו החכמים עבדי המלך העליון,אלו שעמדו רגליהם בהר סיני,לא מסתכלים אלא בנשמת התורה,שהיא עיקר הכל התורה ממש,ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה" עד כאן לשון הזוהר הק'.
והיוצא לנו מדברי הזוהר הק' שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא או כסיפור היסטורי בלבד הוא טיפש ,ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא.ואפילו חלק מצוות התורה הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק' לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד,אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו,שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה,שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה,ומטרת התורה הק' [המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים] היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה' ית' ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי,שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה.
וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּשְׁלַח לָנוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהִכָּנֵס בְּאֵלּוּ הַחֲקִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם וּלְעָקְרָם וּלְכַלּוֹתָם לְגַמְרֵי, וּלְהוֹצִיא מִשָּׁם כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם וְיִהְיֶה לוֹ כֹחַ לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הָעֶלְיוֹן וְהַמֻּבְחָר עַל כָּל הַשִּׁירִים וְהַנִּגּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצִיא לְשָׁלוֹם כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּטָעוּתִים וּמְבוּכוֹת וַאֲפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם: