תיאור

הכפר הערבי זרעין ששכן על תל יזרעאל, שלט על הכביש מעפולה לבית שאן. זהו תל השולט על סביבתו ועל המק, ממנו ירו והטרידו הכנופיות את התחבורה שנעה על הכביש בעמק. הוחלט להסיר את האיום ע"י כיבוש הכפר. במקום היו כ- 100 לוחמים חמושים.
ב- 19 לאפריל 1948, תקף כוח גדול של הפלמ"ח שהורכב מלוחמים מהגדוד הראשון בפיקודו של דן לנר, בשיתוף כוח של 'גולני' וכוח של 'אלכסנדרוני'.
הכוח יצא מקיבוץ מרחביה עם חשיכה, מרחק של כמה ק"מ. כל הכוח חולק למשימות שונות, במיוחד סגירה מסביב על הכפר ללא שום מוצא של בריחה. כאשר הכוחות התקרבו לכפר, נורתה לעברם מכת אש חזקה, שאילצה את הלוחמים לשכב ולהסתתר.
קבוצה של לוחמים ערביים ניסתה לברוח מהכפר, אולם נתקלה באש של אחת הפלוגות מהגדוד. התפתחו חילופי אש וכל הפלוגות דיווחו על נפגעים, ללא התקדמות לתוך הכפר.
כוח אחד בפיקוד ינון עזרוני, השתלט על בית הספר בכפר, התבצר ממנו וירה ממנו. כוח אחר שנועד גם לפרוץ לכפר, נתקל בהתנגדות קשה, וגם חלק מכלי הנשק שברשות הכוח לא פעלו.
במהלך חילופי האש, פרץ כוח מהכפר הערבי וביצע התקפת נגד, תוך צעקות פרא. התפתח קרב פנים אל פנים ומספר הנפגעים עלה.
בשעה 03:00 ניתנה פקודת נסיגה מפי המג"ד עימו נכח גם יגאל אלון מפקד הפלמ"ח. מאחר ורבים איבדו התמצאותם, אחד המפקדים צעק: "לסגת לכיוון הירח! לקחת את הנפגעים! לא להשאיר הרוגים!" לאחר ניתוק המגע מהכפר, הכוח החל במסע לעבר קיבוץ מרחביה לפני שהשחר יעלה ויתגלו ע"י האויב. למרבה המזל, פגשו באוטובוס משוריין מכיוון מעיין חרוד שהעביר את הפצועים וההרוגים.
אנשי הקיבוץ הכינו ללוחמים קבלת פנים אוהדת, אולם הלוחמים לא התעודדו. המ"פ, לימים האלוף שייקה גביש, התבקש לדבר עם הלוחמים בסיסמה של חרב"ש - "חידוש הרוח בגייסות שהשתבשו". הוא נשא דברים בפני הכוח, שיבח את תיפקודם ואמר להם שלמרות הכישלון הם תיפקדו היטב ואי ההצלחה אינה תלויה בהם במקרה הזה. ישנם ימים טובים וימים טובים פחות. הוא הזכיר את ההצלחה בקרבות משמר העמק שם הכוח כן הצליח. לכן, יש לראות את המערכה כולה ולא במבט צר על קרב אחד בלבד. אסור להסתכן באובדן המוראל בשלב זה.
לדברי יצחק חקה - חופי, הסיבות לכישלון הן בהיבט המודיעיני, לכוח לא היה מידע על האויב באופן מלא, משום שהתברר שהיה שם גם כוח עיראקי. לא היה בידי כוחותינו משוריינים שיוכלו להכריע את הקרב בזמן ההסתערות וגם הכוח והנשק המסייע לא היה מספיק אפקטיבי. הטעות הגדולה ביותר הייתה בכך שסגרו על הכפר מכל הכיוונים ולא איפשרו לאויב לברוח מאחד מהצדדים. דברים אלה הציקו לו והצטער על כך שלא הבחין בזאת בזמן התיכנון. בנוסף, ממקום התצפית של זרעין, הערבים הבחינו במקום ריכוז הכוח באזור מרחביה ונערכו בהתאם לקראת התקפה בלילה.
האבדות שלנו היו 12 הרוגים ו - 30 פצועים.
מאוחר יותר בלילה של 29 - 30 במאי 1948, כוח של גולני כבש את הכפר בקלות יחסית והדף התקפות נגד מכיוון ג'נין.
על אדמות הכפר זרעין הקימו משחררי הפלמ"ח את קיבוץ יזרעאל. במקום אנדרטה המציינת את הלוחמים שנפלו בקרב.

תגיות